ספין תקשורתי-כתבה

ספין תקשורתי:

ספין תקשורותי זוהי פעולה יזומה שמתבצעת ע"י אדם ציבורי , אישים חשובים וכדומה .
פעולה זו היא בעצם הסחת דעת כלשהי שמטרתה היא למקד אותנו על נושא אחר מהסיקור התקשורתי , כלומר, להסיח את דעתנו וכך לסדר את סדר היום הציבורי התקשורתי לסוגיות שונות אשר יותר נוחות לאנשי הציבור , פוליטיקאים וכו'. כלומר הספין הוא בעצם מגננה למתקפה , הסתה לסדר היום הציבורי התקשורתי מנושא שאינו נוח לאנשי הציבור לנושא אחר , ובעצם האפשרות להציג דברים בצורה מניפולטיבית ולהציג אותם בפן חיובי אחר , כמו בכתבה שלהלן :

https://news.walla.co.il/item/3199238- ספין תקשורתי

בכתבה זו מוצג שר האוצר - משה כחלון  . במהלך התקופה האחרונה ישנו חסכון שלילי , בעיה בתקציבים כלומר, גירעון תקציבי . סביב שר האוצר משה כחלון היה "אש"  , ולכן הוא כל הזמן דואג להראות חיוביות איפה שיש על מנת להסיט את האש מעצמו לכיוון אחר , לדוגמא לכיוון הבא-""כלכלת ישראל חזקה מתמיד. הלוואי וכל הזירות במדינת ישראל וכל החלקים במדינת ישראל היו חזקים כמו הכלכלה" כאשר אמר זאת הוא בעצם האדיר את הכלכלה והקטין את הצד השני  "את החלקים האחרים" ,יחד עם זאת הוא אמר את זה בתקופה שבה היה את המתיחות הבטחונית והוא ניסה בעצם להסיט את האש כלפי גורמים אחרים לדוגמא אולי נתניהו,בנט ובעצם לכיוון הביטחוני . הוא ניסה להציג את הכלכלה כחזקה מאוד ואת הבטחון וכו' כחלשים מאוד.
לאורך כל הכתבה הוא מציג את הכלכלה המאוד טובה שהוא מנהל ומתעלם מהעובדה שיש בעיה בתקציבים , והוא משדר את "הטוב" של מה שהוא מנהל ושהכל בסדר ושאין צורך להתעסק בכלכלה הטובה שלו אלא בנושאים אחרים ובעצם מסיט את האש ממנו אל נושאים אחרים ומשתמש "בספין תקשורתי" ומציג את מה שנוח לו כאיש ציבור ומעביר בעצם לנושא אחר.

ערכים מתנגשים - חופש הביטוי ולשון הרע

ערכים מתנגשים - חופש הביטוי ולשון הרע:

https://www.mako.co.il/news-law/legal-q4_2018/Article-31b6f7be5620761004.htm

חופש הביטוי הוא הזכות של כל אחד להביע דעה ולהגיד את מה שהוא רוצה , את רעיונותיו ומחשבותיו.
חופש הביטוי מאפשר להביע דעה וגם לשמוע דעה , גם בחופש הביטוי יש גבול , הגבול הוא שמותר להתבטא עד שביטוי של אדם אחד פוגע באדם האחר כשהוא מתבטא .
בתקשורת עיתונאי יכול להביע את דעתו אך בתנאי שהוא לא פוגע באדם אחר .... כלומר עד גבול מסויים.
ישנם ערכים מתנגשים לדוגמא חופש הביטוי מול לשון הרע .
כאשר עיתונאי מפרסם כתבה כלשהי יש עליו את החובה לא להכפיש ולהשמיץ את האחר ולא לעבור את הגבול .
הוצאת דיבה יכולה להתבטא בכתבה אצל עיתונאי וחל עליו איסור לפרסם כתבה שבה יש לשון הרע- הוצאת דיבה על מישהו אחר .
לוגמא בכתבה הנ"ל מדובר על הקלטה שנהג אחד הקליט את בנו של נתניהו כאשר הוא משוחח עם בנו של קובי מימון על מתווה הגז ומתבטא בתוקפנות כלפי נשים .
 לדבריו של בנו של נתניהו הנהג עשה זאת על מנת לקבל כסף עבור הידיעה השקרית הזאת ,
 "פרסום טוען נתניהו כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה, הפכה אותו ל"מוקד לשנאה וללעג מצד מיליוני אנשים" ואף בעקבותיה אינו יצא מביתו במשך מספר חודשים ונמנע מלהגיע לאירועים חברתיים ופומביים."
ניתן להסיק מכך שהוצאה עליו דיבה שגמרה לו להמנע מלצאת -  פגעה לו בפרטיות , גרמה לו לעוגמת נפש ופגעה בחופש הביטוי שלו ובחייו האישים והציבורים כאדם פרטי וכאיש ציבורי.

די למדבקות !

די למדבקות!

כבר ב2017 תלמידי בית הספר בית חינוך גליל מערבי השתדרגו והחלו לבוא עם מדבקות שהחליפו את סמלי בית הספר המודפסים על מנת שיהיה ניתן להגיע עם בגדים שונים שאינם סמלי בית ספר. הנהלת בית הספר אישרה את חלופה זו בתחילת הדרך אך לאחר שיצאה משליטה פסקה את זה במיידי.
_____________________________________________
עדי סויסה , נועם מלכה , דניאל מרקו
יום שבת , 3 בנובמבר , 20:00


עד לפני שנה תלמידי בית הספר גליל מערבי היו מגיעים עם חולצות וגקטים מודפסים עם סמל בית הספר.
עם הזמן, התגלתה שיטה חלופית לסמל מודפס והיא ״מדבקת הסמל״.
עם הזמן מדבקת הסמל יצאה משליטה. תלמידים החלו לשים את המדבקה על מותגים כמו: אדידס, ונייק.
מטרת הסמל היא לייצר שיוויון בין התלמידים וברגע ששמים את המדבקה על סמל של מותג זה איבד את המטרה של הסמל. ולכן ההנהלה החליטה להפסיק את התופעה, מדבקות הסמל.

התלמידים בהתחלה לא קיבלו את זה טוב וחרגו מההחלטה של המנהלים. אך לאט לאט התחילו גם עונשים לבוא למתנגדים. ולאחר תקופה רוב התלמידים השלימו על המציאות בלי מדבקות סמל.

לסיום, החלטת איסור מדבקת סמל ככל הנראה תישאר. ותלמידי בית הספר יצטרכו לכבד את ההנהלה.

                                                                 (צילום :עדי סויסה)

העימות הטלוויזיוני בבחירות 1996

העימות הטלוויזיוני שנערך בשנת 1996 בין בנימין נתניהו לשמעון פרס:

https://www.youtube.com/watch?v=oGZpi_RHbY8&feature=youtu.be

בקטע זה מוצג עימות טלוויזיוני -תקשורתי בין בנימין נתניהו לשמעון פרס בבחירות בשנת 1996 , בעימות זה ניתן להבחין בהבדלים בין שני המתמודדים מבחינת טון דיבור , נראות , מבטים ועוד כמה מאפיינים כאלה ואחרים.

בקטע מוצג בנימן נתניהו כאשר הוא משדר רוח טובה ומציג את דעתו ורעיונותיו בצורה שעוברת בקלות יותר ופונה אל קהל היעד בצורה ישירה יותר לעומת שמעון פרס שהוא מציג את דעותיו בפן יותר קריר שגורם למסר שלו לא להיעבר בצורה שנבין ונסכים, יחד עם זאת בנימין נתניהו היה נראה בטוח במה שהוא אמר, הוא הציג בדרך שתהיה ברורה לנו הצופים ,

אך שמעון פרס היה נראה יותר רציני דבוק במטרה אחת מסוימת שפחות העבירה את כך שהוא צריך להיבחר .


לסיכום ,לדעתי בנימין נתניהו שכנע יותר מאשר שמעון פרס למרות שכל אחד מהם ניסה להסית את השני אך בנימין נתניהו התעסק ביותר מעבר לירושלים רק והתעסק גם בעניין בטחוני למדינתנו משא ומתן וכו'... שמעון פרס הציג את את עמדתו רק על ירושלים ופחות בעניינים אחרים על אף שירושלים זה חלק מאוד חשוב במדינתנו אבל הוא היה צריך להציג עוד סיבות והסברים חוץ מירושלים וכמו שבנימין דיבר אל הקהל באופן ישיר בצורה שאותה יבינו ויקבלו את המסר בצורה טובה כך שמעון פרס היה צריך לפנות אל קהל היעד שהמסר יתקבל בדרך שבה יקלט הכי טוב שניתן.

אובייקטיביות וסובייקטיביות

כתבה שמשלבת אובייקטיביות וסובייקטיביות:

https://www.mako.co.il/nexter-consumerism/Article-d9b3c9a5f11e561006.htm- אובייקטיביות וסובייקטיביות

בדוגמא זו מוצגת כתבה אשר משלבת אובייקטיביות וסובייקטיביות . 

בכתבה מוצגת נקודת מבט אובייקטיביות כלומר מציגה עובדות לגבי הנושא הנ"ל (מחקר שעוסק בתחום הכלכלה ומציג את הסיבה האמיתית לכך שחבילה בסין עולה פחות מדולר) לדוגמא :

"עלות העבודה בסין זולה, ויצרן סיני יכול לייצר בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר ספק מקומי - אך זהו אינו כל הסיפור. הסכמים ואמנות בין מדינות שחברות באיגוד הדואר העולמי, שלא עודכנו מאז שמאו שלט בסין ביד רמה, מסייעים למדינה לשמור על יתרון סחר בלתי־סביר"

בציטוט שנלקח מהכתוב מוצגת דוגמא לאובייקטיביות מהכתבה שמציגה מידע עובדתי לגבי הכתבה.

יחד עם זאת הכותב מציג גם את דעתו האישית לגבי הנושא לדוגמא בכך שהוא כותב כך "באחרונה, מעבר להנאה שלי כצרכן, התעוררה בי סקרנות. בכמה מקרים יצא לי לקנות מוצרים שעלותם, כולל המשלוח לישראל, נראית נמוכה עד כדי לא סבירה בכל פרמטר של היגיון כלכלי.

לדוגמא במשפט זה מוצגת הסובייקטיביות - נקודת מבטו של הכותב הרגשות שלו שהוא באופן אישי מסתקרן ומספר נקודת מבט אישית שלו לגבי הנושא .

במהלך הכתבה בעצם הכותב משלב את דעתו האישית יחד עם עובדות ומחשבות שלו כאדם אישי.

רעש בתקשורת .

רעש בתקשורת

https://www.youtube.com/watch?v=F-NnPC2D6i0 -רעש בתקשורת

מוען -מתן חודורוב (שדרן חדשות)

נמען- הצופים בשידור הטלוויזיה 

בדוגמא זו מוצג שדר חדשות בזמן שידור אל הצופים בבית .
במהלך השידור היה רעש בתקשורת שמסיח את דעת הצופים, תוך שהשדרן מדבר על הנושא שלו רואים בן אדם ברקע שמפריע ומסיח את דעתנו- הצופים בכך שהוא קופץ רוקד וכו'....ואף בריב מכות שהתרחש מאחורה שמשך את כל תשומת הלב .
רעש זה מפריע ומוציא מריכוז וגורם להתעסק בכל המתרחש מאחור ומוביל לכך שאנחנו לא שמים לב למטרה שבשבילה נועד אותו שידור אלא לכל הרעש בתקשורת .